דינוזאורים מאכזבים (פורסם ב"מפיק" 2.9.2012)
אחרי שאלפי אנשים הספיקו לבקר בתערוכת הדינוזאורים שהתקיימה בהאנגר 11 בנמל תל אביב ונסגרה בסוף השבוע האחרון, החלטנו גם אנחנו לראות על מה המהומה. התחמשנו במצלמה ויצאנו לדרך, מלווים בדור הצעיר של חדשות 'מפיק' שייתן לנו את זווית הראייה המפוקחת וחסרת הציניות שלו על המוצגים ועל התערוכה באופן כללי.
אנחנו לא יודעים אם הגענו לתערוכה בשעה רגועה יחסית, או שכל עם ישראל כבר הספיק לעבור בה, או שאולי היה זה יום חמישי שהרחיק את הקהל, אבל לא היה לחץ מסיבי על הקופות בשעה שהגענו. אף פעם לא כיף להידחק עם הילדים בתורים עמוסים לעייפה, כך שמבחינתנו זו היתה התחלה נפלאה. גם אחרי שצלחנו את הקופות והזדחלנו בין המוצגים הורגשה דלילות מה של מבקרים, כך שיכולנו ליהנות מזוויות ראייה מצויינות על הדינוזאורים, גם הקטנים שבינינו, בלי לדחוף מרפקים ולפלס את דרכנו אל קדמת התצוגה.
במבט ראשון התערוכה מרשימה מאוד. הדגמים הרובוטיים של הזוחלים הקדומים בנויים ברמה גבוהה וריאליסטית מאוד, כאשר לפני כל מוצג מוצב שלט שמסביר לקהל מה בדיוק הוא רואה. הדור הצעיר רץ ממוצג למוצג בהתרגשות כשהוא מצביע על הדינוזאורים האימתניים ומסביר לנו מי מהם היה צמחוני ומי טורף אכזרי. אין ספק שלמדנו הרבה.
אז תגיד, אתה בא לפה הרבה?
הבעיה היא שהתערוכה עצמה קצרה מאוד. לקח בערך שלושים דקות לעבור על פני כל המוצגים, זמן לא מספק בכלל בהשוואה למחירי הכרטיסים. על מנת להאריך את השהות של הקהל ולתת לו מעט ערך מוסף, הוזמנו המבקרים לצפות בסרט תלת מימדי על התפתחות החיים על פני כדור הארץ.
הסרט הוקרן אחת לשעה באוהל שהוקם במתחם במיוחד לצורך זה, כאשר בין ההקרנות יכולנו לראות על המסך את שולחן העבודה של המחשב שהקרין את הסרט. יכול להיות שאנחנו נתפסים לקטנות, אבל התחושה היתה מאוד לא מקצועית, וכך זה גם המשיך. כאשר הסרט התחיל גילינו שאנחנו לא מסוגלים לראות אותו מכמה סיבות.
ראשית, המסך ניצב נמוך מדי, כך שרק מי שישב בשורות הראשונות יכל לצפות בו בנוחות. הדור הצעיר נאלץ לעמוד לאורך רוב הסרט כדי ליהנות ממנו. שנית, הסרט, שמיועד לילדים, היה מאוד אינפורמטיבי, קצת יותר מדי עבור הילדים הקטנים שאיבדו מהר מאוד את הריכוז ואת הסבלנות והתחילו להרעיש. ולבסוף, ראינו סרט תלת מימדי אחד או שניים בחיים שלנו. את הסרט הזה בעיקר שמענו, בגלל שמשהו בהקרנה לא היה מכוייל כראוי או סתם בגלל שהא לא היה עשוי היטב. מי שניסה לצפות בו בלי המשקפייים המיוחדים ראה רק תמונה מטושטשת. מי שניסה לצפות בו עם המשקפיים ראה תמונה פחות מטושטשת.
בסופו של דבר נחלצנו מהסרט והמשכנו לאיזור הפעילויות שכלל חנות מזכרות ופעילויות לילדים. כל הפעילויות בתשלום נוסף על זה ששילמנו מלכתחילה על הכרטיסים.
למזלנו הדור הצעיר התעייף מהסרט ודרש ללכת לאכול פיצה.
(צילום: יואב שי)
הכתבה פורסמה באתר "מפיק", 2 בספטמבר 2012
