top of page

WRITER'S BLOCK

את הבלוג 'WRITER'S BLOCK' הקמתי בעיקר כניסוי. אחרי למעלה מעשר שנים של מחסום כתיבה מהזן הנורא ביותר, חשבתי לעשות משהו שיכריח אותי לכתוב. הפתרון הגיע בזמן שנהגתי. רוב הרעיונות הטובים שלי מגיעים תוך כדי נהיגה. יש משהו מאוד מדיטטיבי בפעולה הזאת שנעשית בעצם באופן אוטומטי לחלוטין תוך כדי שהמחשבות מתרוצצות להן בראש ממקום למקום.

באותו יום גורלי, המחשבות שלי הגיעו לבעיית הכתיבה שלי, ופתאום היתה לי בראש התמונה הזאת:

Writer's Block old logo
Writer's Block twitter logo

משהו בחיבור בין מחסום הכתיבה שלי לרעיון לכתוב בלוג עשה לי את זה, ומשם כבר נתתי למחשבות לזרום. על מה אני אכתוב? על החיים שלי? למה שמישהו ירצה לקרוא את זה? אני לא הייתי קורא על החיים שלי. גם לא הרגשתי שאני מוכן לחשוף את עצמי כמו שבלוגרים רבים עושים.
ואז עליתי על זה. אני קורא המון ספרים. יש לי דעה נחרצת מאוד על הספרים שעוברי תחת ידי. למה שלא אכתוב ביקורות על הספרים שאני קורא?
כבר באותו יום העליתי את
הפוסט הראשון שלי, שנועד להבהיר מי אני ומה אני רוצה ומה בעצם הרעיון של הבלוג, ויצאתי לדרך.
אבל הבלוג לא מסתכם רק בביקורות על ספרים. הרעיון שהוא לתת נקודת מבט שונה על הקריאה, וגם על הכתיבה. על הקריאה מנקודת המבט של אדם שמכור למילים כתובות כמו שהנרקומן מכור להרואין. אדם שברגע שאין מולו מילים כתובות ירגיש צורך לכתוב אותן בעצמו כדי למלא את החסר. אדם שהחלק הארי של חייו מתרחש בתוך ספרים עד שלפעמים נראה לו שכדי לשלוט בחייו, הוא צריך לכתוב בעצמו.

bottom of page