סיפורים קצרים
את הסיפור 'אימפריות נופלות לאט' כתבתי בתור תרגיל במבחני הקבלה למגמת תסריטאות של בית הספר לקולנוע 'סם שפיגל' בירושלים. מטרת התרגיל היתה לכתוב סיפור קצר שמתואר בצורה ויזואלית, כזו שניתן בקלות להפוך לסרט.
הסיפור מתאר מפגש גורלי בין מחבל מתאבד ובחור צעיר באוטובוס ירושלמי.
הסיפור 'מזל' נכתב גם הוא במהלך המבחנים ל'סם שפיגל'. המשימה היתה לכתוב סיפור קצר שמשלב בתוכו את צפירת יום הזיכרון.
זה סיפור על אהבה ועל סבלנות שמתרחש בצל החיים האמיתיים במדינה מוכת מלחמות.
יאוש, כשמו כן הוא, מתאר את היאוש שנלווה לחיים חסרי תקווה. סיפור על חלומות גדולים ועל השבריריות שלהם. 'יאוש' הוא הפרק הראשון מתוך נובלה קצרה שמעולם לא פורסמה, אבל מחבב אותו גם בפני עצמו.
כשיצאה מביתה באותו היום, לא תיארה לעצמה אשלי שהיום הזה יהפוך אותה לסמל. האם גורלה נחרץ ברגע שהתעוררה באותו הבוקר? האם נכתב כבר עם היוולדה? אין לדעת. יכול להיות שהייתה יכולה למנוע את כל השתלשלות העניינים אם רק הייתה מחליטה לקחת חופשת מחלה ולרבוץ מול הטלוויזיה כמו שחלף במוחה לרגע חפוז אחד. אך לא, בסופו של דבר אספה את עצמה ויצאה לעבודה, כשכל מה שרצתה היה לעשות את ההכרחי ולחזור לדירה הצנועה שלה, כאילו לא עזבה אותה מעולם.