עכבר עיר
כפי שכבר מן הסתם הבנתם, אני לא אוהב לצאת מהעיר. אני אעדיף תמיד לטייל לאורכו ולרוחבו של רחוב אלנבי מאשר להתמודד עם נופים חדשים ופסטורלים. אחרי שנים של מגורים בלב כל העניינים, אני לא מסוגל לדמיין את עצמי עובר שבוע בלי פיצוציה מתחת לבית או בר מעבר לכביש. אז נכון שיש בעולם עוד ערים כמו תל אביב, אבל הן לא הערים שלי. אני אוהב להגיע למקומות שאני מכיר ומרגיש בהם בבית. אני אוהב לקנות מסטיקים מהגרוזיני ששומע טראנס בשלוש בצהריים וחלב מהזקן מעבר לפינה שיושב כל היום בחנות עם הבן שלו שנראה זקן מספיק להיות אחיו. אני צריך את התחושה הביתית הזאת כשאני מגיע לבית הקפה ומגלה שהברמן כבר מכין לי את האספרסו שלי בדיוק כמו שאני אוהב. אני מעוניין להיכנס לבר שאני מכיר בו את כל הפרצופים ושכולם מכירים אותי.
הרי בינינו, בכולנו יש קצת מנורם, וכולנו היינו רוצים שידעו איך קוראים לנו.
חקרתי קצת את הנושא וגיליתי שהאגורפוביה שתוקפת אותי בכל פעם שאני מבין שאני צריך לצאת מהעיר לא ייחודית רק לי. מסתבר שזאת תופעה עירונית טיפוסית. גם אם עברת לגור בעיר לפני שבועיים, עדיין תרגיש סוג מסויים של חרדה כל אימת שתיאלץ לצאת לפריפריה.
אבל זה קצת מקשה על המשימה שלקחתי על עצמי, להראות לכם איך אפליקציות סלולריות יכולות להפוך את החיים יותר קלים כשיוצאים לעולם הגדול. כי בסופו של דבר, כדי לעשות את זה אני חייב אשכרה לצאת מהעיר. אז נכון, בחודשים האחרונים מצאתי את עצמי במזכרת בתיה ורחובות וחיפה ופריז וירושלים וקרית מוצקין וקרית אליעזר וקרית גת וברצלונה וראשון לציון, ואפילו הגעתי פעם אחת לצפון דיזינגוף, אבל בסופו של דבר אני תמיד אעדיף את אוויר ההרים הצלול כיין של שדרות רוטשילד.
לכן החלטתי לעשות את המחקר המעמיק שדיברתי עליו קודם. תאמינו לי, זה לא היה קל. לקחתי קבוצה מדגמית של חמישה חברים קרובים שלי ושאלתי אותם אם הם אוהבים לצאת מהעיר וכולם אמרו שלא. אני חושב שסיימתי את הטיעונים שלי.
לכן, חברי עכברי העיר היקרים, האפליקציה הבאה מוקדשת לכם. אפליקציה שמוקדשת כולה לעיר תל אביב. תוכלו למצוא בה כל מה שעירוני. מקומות לשבת בהם, מסלולים לטייל בהם, מקומות לשבת בהם כבר אמרתי?
ואם באפליקציה עירונית עסקינן, מתי כבר תומצא האפליקציה שתמצא בשבילי את הפח הקרוב לצרכים של הכלב? תודו שזה היה יכול להיות יעיל.
