שער הניצחון
בואו נודה בזה אחת ולתמיד. אנחנו חיים בישראל, אנחנו אוכלים פלאפל, מפצחים גרעינים, שומעים שירים ושערים, אוכלים אבטיח עם בולגרית וסלט יווני עם בולגרית ובורקס טורקי ומשלמים על דברים בשקלים.
לא בדרכמות, לא באירו, לא בלירה מצרית או אנגלית, לא בדינאר ולא בדולר אמריקאי או קנדי או אוסטרלי. אנחנו לא משלמים בקרונות ולא ברובל, לא ברופיה ולא בריאל, לא בקואנזה ולא בנקפה, לא בבאט ולא בחמישה גמלים וכבשה שחורה.
אז תגידו לי בבקשה, למה למען השם, כשאנחנו נכנסים לאתר של חברת נסיעות כי לחברה שלנו יש יום הולדת ואנחנו רוצים להפתיע אותה, המחירים מופיעים במטבעות זרים? למה אנחנו צריכים תואר בכלכלה, מחשבון וקישור ישיר לבורסה באחד העם כדי לדעת כמה בסופו של דבר תעלה לנו הטיסה הארורה?
אתם רואים על המסך שטיסה ללונדון עולה ארבע מאות דולר ומתחילים בחישוב, אבל זה קצת מבלבל כי בחנות 'הכל בדולר' מתחת לבית שלכם מוכרים כל פריט בחמישה שקלים, חברות הפקה לוקחות מכם תשלום לפי שער של 4.3 לדולר ובעיתון כתוב שהוא בכלל שווה 3.8 שקלים. למי תאמינו? לעיתון? הרי בינינו, שער הדולר השתנה כבר שמונה פעמים מאז הדפיסו את העיתון.
ואז, אחרי שאתם מצליחים סוף סוף להבין כמה תעלה הטיסה, אתם ממשיכים לדפדף למטה ופתאום רואים טיסה שעולה פחות. אבל רגע, המחיר הוא באירו, אז אולי זה יוצא בכלל יותר יקר? איך אפשר לדעת? ואתם מתחילים שוב לעשות טבלאות מחירים וחישובים ומתקשרים לרואה חשבון של השכן ולמורה למתמטיקה של הילד ולמתן חודורוב, שמסביר לכם בכיף את כמה תעלה הטיסה, אבל אתם לא שומעים כי הוא בדיוק בהופעה של שלמה ארצי.
אז אתם מוותרים על התענוג ועולים על אוטובוס לטבריה ונאלצים לראות את החברה מחמיצה פנים כשאתם לוקחים אותה לאכול מושט לאור נרות ביום ההולדת שלה. לכו תסבירו לה שתכננתם לקחת אותה לסופשבוע רומנטי על האלפים ושהצלחתם לעבור את הגשר, אבל לא את השער.
אז עשו לעצמכם טובה והורידו את האפליקציה הבאה שתוכל להגיד לכם בכל רגע נתון מה שער המטבעות בעולם, ואולי תצליחו למנוע את המריבה המשפחתית הבאה.
