פעם היה פה שמח
אומרים שפעם היה פה שמח. אומרים שהאנשים היו נחמדים יותר, שהירקות היו טריים יותר ושהיה אפשר למצוא חנייה בתל אביב. אומרים שהים היה יותר נקי, שהבשר היה טעים יותר ושמזג האוויר היה נעים יותר. אומרים שהיו לנו נבחרי ציבור אמינים יותר ובטח שגם רזים יותר, שהכבישים היו חלקים יותר ושהשירים היו יפים יותר. אומרים שהנערים היו תמימים יותר והנערות פחות ושהציפורים הנודדות הסתכלו פעמיים לפני שעשו את הצרכים שלהם על הכביסה שהיתה תלוייה לכם על החבל. אומרים שהבריטים היו אדיבים יותר והטורקים פחות, אבל כולם היו עדיפים על פקיד שומה 5. אומרים שהבגדים היו יפים יותר ונעימים יותר ועמידים יותר ואומרים שאמנם לא היה תמיד קל אבל כולם היו מרוצים מהמעט שהיה להם.
אז אומרים. זה לא אומר שזה נכון, וזה לא אומר שאנחנו צריכים לקבל את זה וזה בטח לא אומר שאנחננו צריכים לחזור עכשיו בזמן ולגור חמש נפשות בחדר אחד ולהיות מרוצים מזה, כי תקופת הצנע כבר עברה חלפה לה ואנחנו כבר רגילים ליותר מזה.
חוץ מאדם או שניים ברחוב, אנחנו לא יכולים ולא מעוניינים לוותר על כל הנוחיות שהגיע לחיים שלנו עם העידן החדש. אנחנו לא רוצים לעשות מקלחת בגיגית ולבשל על פתיליות ולקרוא לאור נרות. אנחנו לא מסוגלים לעשות כביסה על קרש, לשאוב מים מבאר ולשלוח מכתב בדואר ולחכות למעלה משבוע לתשובה. אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם החום בלי מזגן ועם הקור בלי איזה מקלחת חמה במים שהתחממו טוב טוב על ידי הדוד החשמלי. אין לנו את הזמן לשוט בספינה לחו"ל וברכבת לילה לקהיר ואנחנו בטח לא מוכנים ללכת ברגל לירושלים או לקריית ים.
אז אם אתם לא מוכנים לוותר על הנוחיות ובכל זאת מתגעגעים לימים ההם, אולי תוכלו להיעזר באפליקציית הצילום הבאה, שתעזור לכם לצלם תמונות כמו פעם ולהיזכר כמה שהיה פה שמח.
גם אם לא באמת.
