נקודת הג'י
אם אתם מחזיקים סמארטפון אתם מכירים את זה טוב מאוד. את החיפוש אחר מקור המזון. את המרדף הזה אחרי הטרף. את התחושה המרעננת בסיומו של עוד ציד מוצלח. אני מדבר כמובן על החיפוש אחר נקודות אינטרנט אלחוטי.
יש איזה תחושה של הקלה ברגע שאתם מתחברים לאחת מהנקודות האלה. מין הרגשה של חיבור קוסמי וחינמי לעולם האמיתי שנמצא ממש כאן על כף היד שלכם במסך מגע בגודל שלושה וחצי אינצ'ים. אתם יודעים יודעים שאתם יכולים לעשות עכשיו הכל וזה לא יעלה לכם גרוש.
הבעיה היא שלא כל העולם מרושת.
נסו פעם לחפש נקודה חמה ברומא. ההסתברות שזה יקרה נמוכה אפילו מההסתברות שתמצאו איטלקי שמדבר אנגלית. וותרו מראש על הנסיון למצוא חיבור אינטרנט בספרד, ועל צרפת אני אפילו לא מתכוון לנסות לדבר.
אין ספק שזה קצת מוציא את הכיף מנסיעות כאלה. כי הרי למה נסענו אם לא כדי לספר לכולם איפה אנחנו נמצאים וכמה כיף לנו? איך נהנה באמת בלי להעלות און ליין תמונות שלנו צורחים ברכבת הרים בדיסנילנד או אוכלים טאקו בטיחואנה או נשדדים בהארלם?
אז נכון שכמעט בכל בית קפה יש נקודה חמה, אבל הן מוגנות בדרך כלל בסיסמה, והילידים נוהגים לשכוח את מעט האנגלית שבפיהם ברגע שאיזה תייר חצוף תוהה אם יוכל לקבל אותה. כך אנחנו נופלים פעם אחר פעם לטיול חסר חדווה שמעוקר מכל משמעות רק בגלל איזה דבר קטן ואלחוטי.
ופה נכנסת השאלה האמיתית. איך להתגבר על המכשול ולהחזיר את הכיף לנסיעות שלנו מעבר לים? מה יוכל לעזור לנו במשבר הגדול הזה? איפה נוכל לגנוב קצת פס רחב רק לכמה דקות כדי לסדר את הראש עם מנת הרשת היומית שלנו? או במילים אחרות, לאן האינטרנט עף כשהאגם קפוא?
אז ברור שאם לקחתם חדר במלון אתם זכאים לקנות את הסיסמה של הרשת במחיר מופקע, אבל גם זה לא עוזר לכם יותר מדי. הרי אתם רוצים לגלוש בעולם החופשי והדבר האחרון שאתם רוצים זה לשלם על זה. כי האינטרנט הוא של העם. של הפרולטר הפשוט. של מלח הארץ ושל מפריחי הסיסמאות. אתם יכולים לשלם על זה, אבל זה נוגד את כל מה שהאינטרנט מייצג, והדבר האחרון שאתם רוצים זה לפגוע בתדמית שהוא עבד כל כך קשה לפתח בשנים האחרונות.
אז קום התנערה עם חלכה והורד את האפליקציה הבאה שתעשה הכל כדי למצוא במיוחד בשבילך ובשביל המהפכה את נקודות האינטרנט הזמינות באזור.
אני לעומת זאת נוסע לפראג. שמעתי שהאינטרנט שלהם זה משהו.
