רכבת לילה לפריז

אז קפצתי לפריז. איך אומרים אצלנו, תאכלו את הלב. ובזמן שאתם אוכלים את הלב, אני אוכל באגט עם גבינה עבשה שאפשר להריח עד כפר יאסף, מתובלת במעט גורגונזולה ועגבניות שנקטפו זה הרגע ממטע כלשהו ליד מונפלייה. אחר כך אקנח בכוס יין לבן ממרתפי הבסטיליה ובטארט לימון שנאפה על ידי השטן עצמו רק כדי לגרום לחיך שלי להעלות עשן ולעורקים שלי להעלות קובלנה כנגד הררי הכולסטרול שקפצו לבקר.

כן, אני בפריז. מגדל אייפל, מוזיאון הלובר, גני טילרי, שער הניצחון, שאנז אליזה, קתדרלת נוטרדם. כולם אתרי חובה לתייר המתחיל בעיר האורות, אבל מבחינתי, האטרקציה הכי גדולה היא הרכבת התחתית.

אי שם באמצע המאה התשע-עשרה קם לו בריטי אחד בשם צ'ארלס פירסון והקים את הרכבת התחתית של לונדון. לא עבר הרבה זמן, והרכבת תפסה תאוצה וחיברה את העיר לפרברים והקלה על העומס בדרכים ועל חייהם של התושבים.

הצרפתים, שמאז ומעולם היו ידועים בחיבה שלהם לאנגלים, לא יכלו לסבול את זה שלונדון תיחשב מתקדמת יותר מהבירה שלהם והחליטו לעשות מעשה. תוך פחות משנתיים מרגע ההחלטה התחיל לפעול בפריז הקו התחתי הראשון. איך הם הצליחו, אתם שואלים? כנראה שכל מה שצריך כדי לגרום למשהו לקרות מהר, זה לפגוע בגאווה הלאומית של מישהו. אני משוכנע שאם היו אומרים ליזמים של הרכבת הקלה בירושלים שיש איזה איראני שיכול לבנות אותה מהר יותר, את תחילת הפעילות שלה היה חונך טדי קולק. ואם נמשיך באותו קו מחשבה, אולי היתה כבר מזמן רכבת תחתית בתל אביב אם צ'יץ' היה קורא 'עריקים' לאנשים הנכונים.

אבל מה לעשות, בינתיים ניאלץ להסתפק בכרמלית ובביקורים נדירים בערים שנחפרו להן יחדיו כדי להרגיש איך היה יכול להיות עם רכבות מסתעפות שמגיעות בדיוק בזמן ויוצאות אחת לשלוש דקות, עם שעון שמראה עוד כמה שניות מגיעה הרכבת ועם מפות עם כל מיני פסים עקלקלים בצבעים שונים ומשונים שטומנים בחובם חיים טובים יותר.

הבעיה היא, שלא תמיד נוח להסתובב עם המפות האלה, וגם לא תמיד בא לכם להראות לילידים שאתם בסך הכל תיירים לבנטינים שטועים ותוהים לאן ממשיכים הלאה. יש כאלה שמעדיפים לעיתים להמשיך בצעד בטוח כאילו הם יודעים לאן הם הולכים ונוסעים רק כדי לשמור על אותו פאסון קלוקל שהם יודעים טוב מאוד שיוביל אותם לצרות.

אז אם גם אתם נמנים על אותם חובבי תחתיות וחוששי מפות, האפליקציה הבאה היא במיוחד בשבילכם. מפת המטרו לסמארטפון. תוכלו להתעמק במפה ולהבין בדיוק לאן אתם מתקדמים, אבל ליצור את הרושם שאתם משחקים 'אנגרי בירדס' כאחד האדם.

אני לעומת זאת, ממשיך לחכות לשכנים של צ'יץ'.

< לפוסט הקודם - קופסת הפלא לפוסט הבא - יאפים עם ג'יפים >