הצילו
היה זה לילה אפל וגשום. חזרתי מבילוי לילי באחת ממאורות השיכר של בריקסטון עילית כשאני מבושם קלות וטוב לבב. ריח בושם קל עלה באפי כשיצאתי מאותה מאורה מפוקפקת. משהו שדגדג את נימי אפי וזכרוני, אך לא ייחסתי לזה חשיבות מיוחדת והמשכתי בדרכי הארוכה הביתה.
השעה היתה מאוחרת ורציתי לתפוס אחת מאותן מוניות שחורות מפורסמות של לונדון, אך לא עלה בידי. נראה היה כאילו לא עברה בכביש אף מכונית בשעות האחרונות, כך שהתחלתי ללכת לכיוון דירת מגורי ששכנה במרחק חצי שעה הליכה מהמקום.
מדי פעם הבטתי מעבר לכתפי כדי לראות אם מתקרבת איזה מכונית שתוכל לגאול אותי מהגשם השוטף, אך נראה היה כי איאלץ להתמודד עם המרחק בכוחות עצמי.
ואז ראיתי את זה. במרחק מה מאחורי ראיתי ניצוץ אדום. פנסי מכונית? מכשיר טלפון נייד? סיגריה בוערת? או שמא היה זה בכלל בדמיוני הלום החושך ואדי האלכוהול? לא הצלחתי להגיע למסקנה חד משמעית, והחלטתי להתעלם להמשיך בדרכי הארוכה לעבר מיטתי החמה והנעימה.
התקדמתי לא מעט כשהתחלתי לשמוע צעדים מהדהדים במעלה הרחוב. נעצרתי, והצעדים נעצרו גם הם. המשכתי ללכת וכך גם הצעדים. פתאום הגיע לאפי אותו ריח בושם קלוש. משהו בין אוויר אלפיני ל'אמור אמור' של קשרל. רחרחתי מעט את האוויר בנסיון למקם את הריח בטבלת הזכרונות שלי. משהו בו היה לי מוכר.
פתאום החלו שוב הצעדים. שמעתי אותם מתקרבים אלי מהר יותר ויותר. התחלתי לרוץ, אבל הצעדים המשיכו לגבור עלי. חזק יותר וחזק יותר. מעדתי לתוך שלולית ומתוך הכאב בברכי ראיתי את הצללית שמתקרבת אלי מתוך האפילה. ידעתי שאסור לי לתת לדמות העלומה הזו להתקרב אלי. משהו בתוך תוכי רמז לי שזה יהיה הסוף של מה שאני מגדיר כחיי.
רעם הדהד מעל העיר שנמה את שנת הלילה הערבה שלה בזמן שאני התמודדתי עם סיוטים שיצאו מפילם נואר בתקציב נמוך במיוחד. הגשם התחזק ושטף את פני. המים נכנסו לי לעיניים ומנעו בעדי לראות את הדמות שהמשיכה להתקרב אלי בלי שארגיש. הלב שלי דפק במהירות שלא תבייש בוכנה במנוע של וולוו בזמן האצה. הרגשתי אותו פועם בעוז בכל העורקים, דורש ממני לברוח כל עוד נפשי בי. אבל לא הצלחתי. קפאתי על שמרי, מחכה לרע מכל כשפתאום נשמע קול באוזני.
"למה אתה לא מחכה לי למען השם? תסתכל על עצמך. כולך רטוב לגמרי. אתה לא רוצה לחלוק מטריה בדרך הביתה?"
הסתכלתי ימינה וראיתי את השכנה מהדירה מעלי. זאת שהציעה לי לבוא לשתות איתה משהו באיזה בר אפלולי בפאתי בריקסטון.
אז אם גם אתם מרגישים מדי פעם בצורך לקרוא לעזרה, אולי תשמחו לשמוע על האפליקציה הבאה שתשמח, בלחיצת כפתור, להפעיל צופר, להתקשר בשבילך למשטרה ולשלוח את המיקום שלך בג'י.פי.אס לכל מי שתרצה.
