שלח לי מלאך

יש לי חבר אחד שאין לו מזל בחיים. יודעים מה? אני לא בטוח לגבי זה. יכול להיות שיש לו יותר מזל מלכל אחד אחר. הבחור עבר כל תאונה אפשרית ועדיין כאן כדי לספר על זה. שלמייזל מבטן ומלידה אבל עם איזה מלאך שומר שעובד שעות נוספות כדי להצליח לעמוד בקצב המטורף שלו.

אני לא יכול לחשוב על משהו שלא קרה לו.

זה התחיל כבר בבית הספר היסודי. שיחקנו כדורגל ואחת הבעיטות המטורפות שלו העיפה את הכדור במעלה אחד העצים שהשקיפו באדישות על המגרש. בגלל שהוא העיף את הכדור היה זה התפקיד שלו להחזיר אותו. הוא התחיל לטפס על העץ וכשהיה במרחק נגיעה מהכדור החליק ונפל. כך נשארנו בלי כדור, והוא נשאר עם יד שבורה.

כשהיינו בתיכון הקיש אותו נחש. היה לו מין קטע כזה עם זוחלים. תמיד יצא לחפש אותם בכל מיני מקומות שכוחי אל. כולם היו בלחץ היסטרי. כבר היינו בטוחים שאיבדנו אותו כשהאמבולנס הגיע. ואז, שמו לו חוסם עורקים והבהילו אותו לבית חולים רק כדי לגלות שהנחש שנשך אותו לא היה ארסי.

מאוחר יותר, באחת מהחופשות בצבא, נסענו כל החברה לטיול בצפון. הגענו לכנרת והקמנו אוהל. היינו צעירים ולא חכמים במיוחד ושתינו קצת יותר מדי. כשקמנו בבוקר לא מצאנו אותו. חיפשנו אותו בכל מקום אפשרי. בתוך האוהל, מחוץ לאוהל, ליד האוהל. מהר מאוד נגמרו לנו האפשרויות. עד שמישהו העלה את הרעיון לחפש אותו במים. גם שם הוא לא היה. בסוף מצאנו אותו בצד השני של החוף. מסתבר שהוא נרדם על מזרון ים ופשוט נסחף לו במהלך הלילה עם הגלים.

אחרי הצבא הוא נסע לתאילנד. אחרי שהוא כבר עשה את כל מה שהיה לאיים להציע לו, הוא החליט שהוא חייב, אבל חייב לנסות קפיצת ג'אמפי. כל החברים ניסו לשכנע אותו שירד מזה. אנחנו מכירים אותך, הם אמרו לו. אתה תצליח איכשהו להשתחרר מהחבל ואז אנחנו נצטרך לחפש אותך בואדי. הם לא הצליחו לשכנע אותו, אבל הם גם לא היו צריכים לחפש אותו בואדי. הוא הצליח איכשהו לקפוץ מהגשר עוד לפני שקשרו אותו ובאורח לא הגיוני לנחות בנקודה היחידה במים שאפשר לחזור ממנה בחיים.

מאז ניתק בינינו הקשר, אבל בפעם האחרונה ששמעתי ממנו זה היה אחרי שהג'יפ שלו התדרדר במורד צוק בגובה עשרים מטרים. הבנאדם פשוט טיפס למעלה וטפס טרמפ הביתה.

אז אם גם אתם מרגישים צורך לברך הגומל, אולי תוכלו להיעזר באפליקציה הבאה שתוכל לכוון אתכם לבית הכנסת הקרוב אליכם בכל מקום בעולם.

< לפוסט הקודם - העיר שפורקה לה לפוסט הבא - פחד עד מוות >