מחכים לגודו

השעה עשר ארבעים וחמש. עוד רבע שעה תגיע המונית שהזמנתם מבעוד מועד ותאסוף אתכם לשדה התעופה. אתם בלחץ לחץ לחץ אטומי כי צריך להגיע שלוש שעות לפני הטיסה ורק הרגע סיימתם לארוז וגם ככה אין מספיק זמן כי הטיסה עוד שעתיים ויש לכם עוד נסיעה של עשרים דקות ואז את התור לצ'ק אין ובידוק בטחוני ודיוטי פרי כי אין מצב שתוותרו על הדיוטי פרי ושיחכו בסבלנות כל אותם אנשים שהחליטו לעלות על הטיסה בזמן, כי אתם לא עולים עד שתקנו פאקט וברנדי ואיזה בושם טוב.

אחרי המירוץ המטורף נגד הזמן אתם מתיישבים בכיסאות הבורדו שמשקיפים על שער העלייה למטוס באנחת רווחה כי הצלחתם לדחוס סידורים וריצות של פחות או יותר יומיים לעשרים וחמש דקות, ועדיין נשאר לכם זמן לפתור איזה תשחץ של שלגי לפני שיקראו לכם לזנוח את עיסוקיכם ולהיכנס למושב הסרדינים שהוקצה לכם ליד המעבר, כי עד שהגעתם כבר תפסו את כל המקומות עם החלון.

אחרי שלושים וחמישה תשחצים ואימוץ המוח בהגדרות שוברות שיניים כמו "בהמה טיבטית" ו"קידומת הולנדית" אתם מתחילים לשים לב שמשהו כאן לא בסדר. אמנם הגעתם ברגע האחרון ועוד טרחתם לקנות חבילות מיותרות של שוקולד לאנשים שאתם לא סובלים מהעבודה שלכם, אבל לא יכול להיות שפספסתם את הטיסה, נכון?

אתם קמים בחשש מהכיסא ומחפשים סימנים מרשיעים מסביבכם. אוקי, כולם מדברים בעברית, אבל זו לא חוכמה כי אתם בנתב"ג. אתם מחפשים מישהו שמחזיק שיחון איטלקי-עברי או לובש חליפה של דולצה וגבאנה. אם רק הייתם רואים מישהו אוכל פיצה זה היה מספק אתכם. אבל כלום. שום רמז נראה לעין שהטיסה לא ברחה לכם עם השכן ממול והשאירה אתכם מתחת לחופה ללקק את הפצעים ואת עטיפת הטובלרון שאכלתם תוך כדי בהיה בחלל האוויר ותהיה האם "מנעול" שתי אותיות זה יל.

אחרי שהבנתם סופית שכדי לרדת לעומקו של עניין תיאלצו להיפרד מהמושב ולהיסחב עם הטרולי, חמש שקיות של נעליים, סנדוויץ' לטיסה ושישיית מים מינראלים רק כדי להביט במסכים האלה שמראים את זמני הטיסות ולעשות פרצופים של מישהו שמבין מה למען השם כתוב שם.

ובסוף, אחרי נעיצת מבטים זועמים במסך, ואחרי שאתם מבקשים מאיזה עובר אורח שיסביר לכם מה אומרים הרופאים, אתם עולים על הפתרון לתעלומה. הרי זה כתוב בשחור על גבי לבן מרצד. הטיסה שלכם מתעכבת בעוד חמש שעות כי אחד הנוסעים הקודמים שכח במטוס את הונטולין שלו.

אתם חוזרים למושב שלכם, מרפדים אותו היטב בכל השקיות והולכים לישון. מתישהו במהלך החלום אתם חווים התגלות ושומעים את הסנה הבוער אומר "זוהי קריאה אחרונה לנוסעים בטיסת אל על לרומא. העלייה בשער A12. תודה".

איזה חלום מוזר.

אם אתם מעדיפים להימנע מסיטואציות כאלה, הורידו את האפליקציה הבאה, שתעדכן אתכם על עיכובים בטיסות, נחיתות ומה שביניהן.

< לפוסט הקודם - ניפגש בסיבוב לפוסט הבא - שעת השין >