באופן טבעי
אחד הספרים האהובים עלי מספר על מסע אופניים של שלושה חברים לאורכו של היער השחור בגרמניה. הסיפור, חוץ מזה שהוא אחד המצחיקים שנכתבו אי פעם, מתאר את הנופים המרהיבים שניתן להתעכב עליהם כשנוסעים בעצלתיים, והאינטראקציות המעניינות שיכולות להיווצר רק בטיול מסוג כזה.
בתור מישהו שגדל בירושלים, מעולם לא הצלחתי להתחבר לכל העניין הזה של אופניים. כשאתה גר על פסגה של הר, האופניים שימושיים רק לכיוון אחד. למטה. כל הקונספט הזה של לדווש על האופניים בעלייה תלולה לא עובד אצלי כל כך, וגם לא אצל ירושלמים אחרים שנתקלתי בהם במהלך שנותי בעיר הקדושה. זכורה לי תקופה קצרה מאוד שחשבתי לחסוך באנרגיה ולדווש לעבודה, אבל תמיד מצאתי את עצמי בסופו של דבר מוליך את האופניים לצידי בעליות הקשות (והן קשות). אפשר להגיד שאני עבדתי בשביל האופניים במקום שהדבר יהיה הפוך.
בערים מישוריות המצב שונה. כשהייתי באמסטרדם שכרתי זוג אופניים ואני חייב להודות שזאת היתה ההחלטה הכי חכמה שעשיתי. קרעתי את העיר מקצה לקצה, נסעתי עד הפרוורים וחזרה, עליתי על הגשרים וירדתי מהם. טוב, אולי זה לא נשמע כזה מרתק, שלא לדבר על זה שזאת עיר די קטנה אז זאת לא חוכמה גדולה לקרוע אותה. אפשר לעשות את זה גם ברגל או על ידי החלקה על אבן קטנה כמו שהיו עושים אצלנו בשכונה הילדים לא היו להם סקייטים ביום כיפור.
מעבר חד לברלין. קור כלבים, גשם זלעפות ורוח שחודרת עמוק מתחת לארבע שכבות של מעילים סוודרים וגעטקס. אבל המישור, אח, המישור. לאן שלא תסתכלו, תראו מתקנים עירוניים להשכרת אופניים וגרמנים שמחי לבב שמתניידים להם בעצלתיים בשיטה הדו-גלגלית כאילו האביב כבר כאן. למען האמת הוא כבר כאן, פשוט לא סיפרו את זה לטמפרטורה שממשיכה לגרד את האפס מהצד הלא נכון. טוב, מתחיל להיות לי קר, אז במעבר חד ל-
ברצלונה, אווירה ים תיכונית נעימה. שילוב של מזרח ומערב, אומנות והיסטוריה, תחבורה ציבורית ואופניים. הקטלאנים לא נוסעים על אופניים אבל זה לא משנה את העובדה שגם להם יש עמדות השכרה שפזורות בכל העיר לרווחת התושבים. זה מאד נוח למי שמעוניין לשכור זוג אופניים בגלל שהעמדות תמיד מלאות. אני חושב שבכל הביקורים שלי בברצלונה לא ראיתי אפילו בן אדם אחד על אופניים, אבל יכול להיות שלא הסתכלתי לכיוון הנכון או שהעמדות היו מקולקלות.
ומה אצלנו?
תל אביב. 350 אחוזי לחות ו-68 מעלות בצל, אבל אנחנו לא נוותר על האפשרות להיכנס לרשימה המכובדת של הערים המדוושות בעולם. זה לא משנה לנו שאם ננסה להגיע לעבודה על אופניים, כדאי שתחכה לנו מקלחת ביעד הסופי. אנחנו רוצים להרגיש אירופה גם אם התנאים לא בדיוק מאפשרים את זה. אם הברלינאים יכולים ליהנות מתחבורה זולה וחסכונית בגשם שוטף, אנחנו נראה להם מה זה ונצלח את ענני הלחות על אופני הכביש שלנו ולא משנה שיגנבו לנו אותם מחר.
הרי על כל זוג אופניים שמחזיק תל אביבי ממוצע, נגנבים שלושה זוגות ביום. אולי בגלל זה, החליטה העירייה להציב מתקנים אוטומטיים להשכרת אופניים ברחבי העיר.
אז אם אתם שייכים לזן הרוכבים, אולי תשמחו לשמוע על האפליקציה הבאה, שתוכל לומר לכם בכל רגע נתון איפה נמצאת עמדת ההשכרה הקרובה, האם יש בעמדה אופניים פנויות, וכמה יעלה לכם התענוג.
רק מילה אחת רק לאותם רוכבי אופניים שעושים את זה בשביל הספורט. אתם באמת חייבים ללבוש את הטייץ הזה?
