המונה דופק

איזה כיף זה לנסוע לחופשה בארץ. אתם יוצאים מתחנת הרכבת, נושמים את האוויר הזר ומתכונים לראות מראות שאתם לא מורגלים בהם, להריח ריחות שלא באו מעולם אל אפכם ולטעום טעמים אקזוטיים שמרגשים את החך משל היו רפרפת עגבניות שרי מפוספסות מעשה ידיו של השף הנחשב התורן.

יש לכם חדר במלון שהזמנת מבעוד מועד ואתם רק מחכים להגיע אליו, לפרוק את המזוודות ולהתחיל סוף סוף להרגיש את החופש הזה שחיכיתם לו כל כך הרבה זמן. אתם כבר מדמיינים את עצמכם על כסא נוח מסביב לבריכה עם קוקטייל אקזוטי שמוגש בקליפת אגוז קוקוס כשברקע מוזיקת מעליות ערבה ומרגיעה כשאתם מתעוררים למציאות הכואבת. אין לכם מושג איפה אתם ואיך מגיעים למלון.

הצעירים שבינכם אולי יחשבו לרגע להסתבך עם מערכת התחבורה הציבורית המקומית, אבל בינינו, אתם כבר לא כאלה צעירים, וגם בא לכם להתפנק. אתם בחופש, לא מתחשק לכם להיסחב עם המזוודות באוטובוס, בא לכם שמישהו ייקח אתכם עד המלון ויסחב את המזוודות בשבילכם ואם זה יעלה קצת יותר כסף אז זה שווה את זה.

תכלס, אם זה היה אפשרי הייתם מוצאים מישהו שיסחב אתכם על הידיים עד לדלפק הקבלה של המלון ואחר כך לחדר. הרי באתם לנוח, לא לעבוד.

אז אתם נעמדים על שפת הכביש, מרימים את היד ומנסים לתפוס מונית, והופ, חולפת לה אחת סנטימטר או שניים מהיד שלכם וכמעט לוקחת אותה איתה. אחרי כמה נסיונות כושלים אתם מצליחים לעצור מונית עם נהג שנראה כאילו שלפתם אותו הרגע ממעצר ומהמבט שיש לו בעיניים אתם מבינים שעם המזוודות תיאלצו להסתדר לבד.

נאבקתם עם המזוודות ותא המטען, התיישבתם במושב האחורי ומסרתם לנהג את כתובת היעד.

תחזיקו חזק, כי הנסיעה מתחילה.

זה הזמן לפתוח את המימייה שהכנתם מבעוד מועד, כי נהגי מוניות לא מפעילים מזגן. אם במקרה יש שבעים וחמש מעלות בצל, אולי יפתחו חלון, אבל רק עד החצי.

אתם בעיר לא מוכרת, אז זה הזמן לפתוח עיניים כי אתם הולכים לראות עכשיו את כל האתרים החשובים יותר ופחות של העיר. הסיור מתחיל בשיוט קליל ליד חוף הים, ממשיך לתוככי מתחם העסקים של העיר, ממשיך לשדרת המוזיאונים, העיר העתיקה, העיר החדשה, עיר הביניים, איזור התעשייה, אתרים ארכיאולוגים, גן החיות, והי, מה זה שם? יכול להיות שזה המלון שלכם?

אחרי שעה וחצי מתישות של נסיעה, ואחרי שנפרדתם מלא מעט כסף, אתם מגיעים למלון עייפים אך מרוצים. הפקיד האדיב מוסר לכם את המפתחות, הבל-בוי עוזר לכם עם המזוודות ואתם מוכנים להתמקם. אתם פותחים את החלון נושמים שוב את האוויר הזר ומסתכלים על הנוף שנראה לכם מוכר בצורה חשודה. אתם מסתכלים לכיוון הרחוב ורואים את תחנת הרכבת.

אם אתם רוצים להימנע ממצבים כאלה בחופשה הבאה שלכם בחיפה, עשו לעצמכם טובה ענקית והורידו את האפליקציה 'מונית ישראלית'. האפליקציה תקשר אתכם עם תחנות מוניות, תראה לכם מפה עם נקודת המוצא שלכם והיעד, והלהיט האמיתי, תפעיל בשבילכם מונה סלולרי שיחשב עבורכם כמה פחות או יותר אמורה לעלות הנסיעה.

אני בינתיים אמשיך ללכת ברגל.

< לפוסט הקודם - אבודים בתרגום לפוסט הבא - תמונה שווה אלף מילים >