חייך, אכלת אותה

עוד משחר ההיסטוריה הטרידה את האדם השאלה "מה יש לארוחת ערב"? אך בעוד התשובה לשאלתם של אבותיי הקדמוניים הייתה תלויה במה שצדו באותו יום, אני מעדיף את הציד שלי על מצע רוקט לצד קרם שורשים ואם אפשר במחיר מופקע.

העירוני אוהב לאכול בחוץ, אבל הוא לא אוהב שמפתיעים אותו. הוא אוהב שמפתיעים אותו במקומות טרנדיים שכתבו ושיבחו אותם על זה שהם מפתיעים. הדבר היחיד שהוא רגיל שמפתיע אותו כל פעם מחדש זה המחיר.

הדבר נורא שבעתיים כשהוא מוצא את עצמו מחוץ לסביבת המחייה בטבעית שלו, אם זו ברצלונה, מוזמביק או קריית טבעון, אין לו מושג מה לאכול. כמובן שהוא יכול פשוט להיכנס לאחת המסעדות ולבקש תפריט, אבל גם אז הוא עלול להיתקל בקשיים שיעיבו על הארוחה כולה. מי שניסה פעם לבקש תפריט באנגלית באחד מבתי הקפה בברלין או מונפלייה יודע על מה אני מדבר.

זכור לי מקרה של חבר שהיה בווייטנאם והזמין משהו באופן רנדומלי מהתפריט. תארו לכם את התגובה שלו כשהמלצר הגיש לו את הצלחת תוך תיאורה באנגלית רצוצה כ- small child with rice.

בגלל שעברתי דירה לאחרונה וכל הסירים וכלי האוכל ארוזים עדיין באחד מאלפי הארגזים שפזורים ברחבי הבית, יוצא לי להזמין הרבה יותר משלוחי אוכל לאחרונה, אבל גם כאן המצב לא קל. לא בא לי לחכות יותר מחצי שעה למנות עם שמות כמו 'הפיליפינית החריפה' או 'דיגי טוף'(!?) ואז להתאכזב ממנה שלא קולעת בדיוק לטעמי.

שיחה אמיתית שנשמעה בבית בשבוע שעבר:

אני : שנזמין משלוח?

היא: כן, למה לא.

אני : אוקי, אז את רוצה שנציע ונפסול כל מיני מקומות, או שנדלג על התהליך ונתקשר ישר ל'קופי בר'?

fiddme היא רשת חברתית קולינרית שבאה לעזור לנו להתמודד עם מצבים מעין אלה. היא משלבת את תאוות הצילום של המשתמשים עם הדחף הסמוי שלהם לבקר מסעדות ועושה את זה לא רע.

אני רוצה להתעכב על זה לרגע. שמתם לב שבתקופה האחרונה כל מלצר שמגיש לשולחן הוא בגדר סלבריטי, מול צילומי הפאפרצי שתוקפים אותו ואת הצלחות שבידיו. אני לא יודע מה אני חושב על זה. יצא לי לא פעם לחטוא בצילומים מעין אלה ואני חייב להודות שיש בזה משהו. "המנה הזאת נקראת 'אזובי הקיר בוולוטיי סילאן על צלע טלה' ואתם פשוט חייבים לאכול את זה" אתם מוצאים את עצמכם מראים את התמונות לחברים שלכם מיד אחרי שסיימתם לראות את התמונות של הילדים מהטיול האחרון לראש הנקרה.

האפליקציה fiddme עושה בדיוק את זה. היא נותנת לך את האפשרות להראות מה אכלת לכל באי הרשת ולספר להם כמה היה לך טעים. מעין פורסקוור של אוכל.

מה שנחמד באפליקציה הוא שאתה רואה תמונות של מנות ממסעדות בסביבה שלך ומקבל ביקורת על מנות ספציפיות ולא על המסעדה, כך שכשאתה מקבל לידיך את התפריט אתה יודע כבר איך נראית המנה ומה חשבו עליה סועדים אחרים.

אין ספק שזה חוסך המון התלבטות כשמגיעים למסעדה ומונע את המצבים הלא נעימים בהם אתה מסתכל על הצלחת ורואה בה כל מיני עיניים שלא תכננת שיביטו בך חזרה.

< לפוסט הקודם - קטע מעבר לפוסט הבא - חניית ביניים >